זכרונות
זיכרון – הוא יותר מאשר נגישות של התודעה לעובדה שהתרחשה בעבר.
זיכרון הוא האידיאל של הדבר, כפי שהוא קיים בעולם על-זמני נטול מגבלות. לכן בברכת זכרונות מוזכר גם שהקב"ה "צופה ומביט עד סוף כל הדורות", כי מבחינת ערכם של הדברים זו המקבילה של האמירה שלפניו נגלו המון תעלומות שמבראשית.
כשהקב"ה זוכר משהו, פירושו שהוא מחליט לפעול בעולם על פי ערכו המהותי של הדבר, לא לפי האופן שבו הוא מתבטא כרגע במציאות. וזוהי זכירתו של נוח, ואח"כ של אברהם, שעבוד מצרים והגלויות. לכן העיקר עבורנו זכירת הברית, הברית עצמה עניינה קיבוע עניין נעלה בתוך המציאות גם כאשר התנאים אינם תומכים בכך באופן טבעי.
שופרות
בפשטות תמיהה על השופר, שלעומת מלכויות וזכרונות שהם מושגים, השופר הוא כלי, חפץ. ובכלל כל מצוות התקיעה בשופר.
השופר מבטא שינוי קיצוני במציאות. בפשטות מטרתו להשמיע קול חזק, פעולה שעושים כאשר רוצים להתגבר על המציאות הקיימת ולשנות אותה. לכן בענייני חול, נמצא את השופר בעיקר במלחמה, כסימן להתקפה או כהשמעת האזעקה.
מכיוון שהשופר הוא כלי מלחמה, הוא משמש גם להמלכת מלך, כמו מטחי כבוד או ירי תותחים. הוא מסמן שבסמכותו של המלך להשמיע את השופר.
לזה מתחברים גם הדימויים של שופר לבכי, יללה וזעקה, שגם הם מטרתם להביא שינוי מיידי במציאות, אלא שהשופר עושה זאת באופן יותר מקצועי.
למעלה בקודש, השופר הוא שינוי בהנהגה האלוקית מדין לייחוד, כדברי הרמח"ל, שזה ממש עניינה של מלחמה לעומת החיים הרגילים, כבאורות המלחמה א. לכן בברכה מוזכרים מתן תורה והגאולה העתידה, שני השינויים הקיצוניים ביותר במציאות ועל כן מלווים בשופר.ג
עניינו של יום נקבע במלכויות, ושמו של היום נקבע בזכרונות, אבל עיקרו מהתורה בשופר, כי המושגים המופשטים נכונים תמיד, אבל זהו הזמן לבטא אותם והשופר הוא האופן. כי הכוח לשנות את המציאות באופן קיצוני מתחבר למקור הראשוני של יצירת המציאות, ובייחוד בזמני משבר, חוסר יציבות והתחלה חדשה. לכן השופר מתחבר אל קול קדום וראשוני שמעל לכל דיבור ומחשבה.
אמונת העתיד 